בס"ד
חשבתי, תהיו לי
לפרח מגֵן
כזה ששומר על עליו
רציתי, תבינו
ויהיה זה הוגן
להיות מחלקי בעליו
שאפתי היות
כמו כולם, בין שווים
בין החורש, ולא מעליו
אבל גם לא קבור
בין עלים נרקבים
שבור
ומרכין ראש אליו
והישקיתי הפרח
בְּדִמעות אכזבה
המתנתי חזור והמתן
חיכיתי – יגדל
וְיַּכֶּה אהבה
ויתן לי האור, ויתן
וגדל, והלך
ענפיו הוא שילַּח
ועקר ושסע ה'אני'
חשבתי תהיו לי
משען, גאווה,
והייתם דרדר קוצני