הכלה

הכלה // רחל 

מה יש בנו, נפש עוללה 

שכמהים כל כך לשיתוף, להכלה

 לחיבוק ואישור 

להנהון, וגישור 

מה יש בנו, 

יש בנו נפש רכה, עוברית 

מבקשת חיבור, מבקשת כרית 

להניח עליה 

את הרגשות, המחשבות 

להטיח בפניה 

פיסות של חיים 

שברים של דמעות 

מה יש בנו, 

שמבקש להתחבר 

כמה לחלוק 

הה, זאת את, נפש, 

שמבקשת לדלוק 

חשבת שנרך 

בחלון ראווה 

של חיים אחרים 

חיפשת אהבה 

בשדות זרים 

ביקשת שיאיר גם הוא 

את הבורות החשוכים של חייך 

ביקשת שישקף, 

שימחה את דמעותיך 

חשבת שאורו הוא אורך 

חשבת שיצית את נרך 

וכשאת עצמו כיבה, 

טעית לחשוב כי כיבה את רוחך 

כשלהבתו דעכה 

דימית לראות חושך 

בחדרי עולמך 

ולא ידעת, כי את זו שמדליקה את נרותיך

ומציפה את אולמך באור 

מכבה את חייך, 

או נותנת להם לבעור 

והלהבה המשתקפת, 

היא שלך, ולא בחלון ראווה

והצמא, 

ונפשך הרודפת אחרייך, 

אותך היא מבקשת, 

תני לה את אשר אהבה.