קומי אורי

בס"ד

לא במפתיע, ההפטרה (הכמעט) אחרונה של השנה. 

שנה של אבל, בכי, מכאוב, בלבול והרבה חושך. ואנחנו באים להפטרה הזו יגעי דרך, קצרי נשימה. מלאי חרדה מהעתיד לבוא, מהמחר שבא, מהווה אבל. מאובקים משנה מפותלת, קוטלת, פותחים את מילות ההפטרה האלמותיות, הנצחיות, שנאמרו על ידי בעל הרחמים ונכתבו לדורות. כן, גם לדור שלנו, לשנה שלנו, אלינו. וההפטרה קוראת לנו לקום. להאיר. למצוא בנו את מקור הגחלת ולהבעיר אותה, לקום וחייך אל אור השם שנוגה בנו. ויש גם הבטחה, שנאמרה לעתיד לבוא. 

ואני מאמצת אותה אל ליבי, ומקדישה אותה ליגעי הדרכים, לעייפי הרוע, לדומעי האתמול: רק נקום. נאיר הלאה. וכבוד השם עלינו יזרח, ואורו, ולילה כיום יאיר, כי השם יהיה לך לאור עולם:

א קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.  ב כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.  ג וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.  ד שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.... טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר... יח לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.  יט לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ וְהָיָה-לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.  כ לֹא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף  כִּי ה' יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. (ישעיהו, ס')

קומי אורי, כי עוד יבוא אורך ויאיר

קומי נא, קומי, כי מחר שמשך תזהיר

וגם כי הארץ כוסתה ערפל והיום החשיך

גם כי נראה שהאבל לנצח ימשיך
ועטף את בגדי תפארתך, וחייך

וקולות שוד ושבר מוטטו את גבוליך

וראית רק איך כבו מאורות והפכו היוצרות

והיית מהלכת בדרכים, ופנייך קודרות
וטובים שהיו ואינם,

ורָעים שנדמו כטובים,

ורֵעים ששיחקו אוהבים,

והיתלו בבגדייך, בוגדייך

רק בכית אז המלך ערום, והמלך הולך

והכתר לא כתר והבית לא בית,

ואין שום יונה עם עלה של זית

ולילות ארוכים שניצבים למולך---

קחי את בגדייך, בגדי תפארתך

כי אור השם מקרין חזותך

קומי נא, קומי זה הוא מבקש

קומי אורי – וקולו מתעקש

קומי נא. הוא מתחנן ונוקש:

מתוך החושך קורא לך הכל

ומתוך החושך נגלה אליך קול

כי השם הוא לך לאור עולם,

האור בתוכך גם אם בחוץ נעלם
והחושך שהפך ללפיד שבוער

והולכים כולם לאורך הפנימי, הזוהר

ושלמו ימי אבלך, ולילותייך

ולנגה ירח היו דמעותיך
ואת רק תקומי ויגיע האור וירחך יאסף

כי אורך את האור הגדול הוא חושף

רק תבואי, תקומי, הלילה סרח,

כי כבוד השם עליך זרח